מאחורי השם "חיסכון לכל ילד" עומדת תוכנית ממשלתית שמלווה אותנו מהלידה ועד גיל 18, ומגיעה לרגע ההכרעה בדיוק כשאנחנו מתחילים לקבל החלטות כספיות עצמאיות. הנה איך היא בנויה, וכמה היא שווה במספרים.
איך הכל התחיל
התוכנית מבוססת על רעיון פשוט: כל ילד שמשפחתו זכאית לקצבת ילדים מקבל חשבון חיסכון אישי, שאליו המדינה מפקידה 58 ₪ מדי חודש, מהלידה ועד גיל 18. ההפקדה אוטומטית ואינה דורשת פעולה כלשהי מצד המשפחה.
מעבר לכך קיימת אפשרות הכפלה: הורה שבוחר בכך יכול להוסיף 58 ₪ נוספים מתוך קצבת הילדים, כך שההפקדה החודשית מגיעה ל-116 ₪ – כ-1,392 ₪ בשנה.
איפה הכסף מושקע?
לאופן ניהול הכסף יש השפעה ישירה על התוצאה. הכסף יכול להתנהל באחד משני אפיקים: חיסכון בנקאי, שבו הריבית ידועה מראש ורמת הוודאות גבוהה, או קופת גמל להשקעה – אפיק שוק הון המציע חמישה מסלולים לפי רמת סיכון: מועט, בינוני, מוגבר, וכן מסלולי הלכה ושריעה (מסלולים שבהם הכספים מושקעים בהתאם לכללי ההלכה היהודית או השריעה האסלאמית, בהתאמה).
ההבדל בין האפיקים הוא מהותי. במסלול הבנקאי התשואה צפויה ויציבה; בקופת גמל פוטנציאל התשואה גבוה יותר, אך הוא כרוך בתנודתיות – כלומר הסכום עשוי לעלות או לרדת לאורך הדרך בהתאם לשוק.
בהיעדר בחירה אקטיבית של ההורים בתוך שישה חודשים מהלידה, ברירת המחדל היא קופת גמל להשקעה במסלול סיכון מוגבר. נקודה חשובה – את דמי הניהול נושאת המדינה עד גיל 21.
אז כמה כסף יש פה בעצם?
הסכום שנצבר תלוי בשנת הלידה ובשאלה אם ההורים הכפילו את ההפקדה. הטבלה הבאה מציגה את סכומי ההפקדה (הקרן בלבד, ללא תשואה) לפי תאריך לידה:
| תאריך תחילת הרפורמה | הפקדת ביטוח לאומי עד גיל 18 | סה"כ כולל תוספת ההורים |
| 01.01.2017 | 11,350 ₪ | 22,200 ₪ |
| 01.05.2015 | 11,350 ₪ | 21,200 ₪ |
| 01.01.2008 | 6,950 ₪ | 12,400 ₪ |
| 01.05.2001 | 2,750 ₪ | 4,000 ₪ |
חישוב החיסכון על-פי סכומי ההפקדות ומענקי המשיכה הנכונים לינואר 2017.
זוהי הקרן בלבד.
כאן בעצם נכנס אפיק ההשקעה על אותה קרן, התשואה שתושג היא שקובעת את הסכום הסופי.
הדוגמה הבאה מתארת תינוק שהוריו הכפילו את ההפקדה לאורך 18 שנה.
הנתונים הם להמחשה בלבד, מחושבים לפי סכומי 2017 ולפני מס, וזכרו – התשואה בשוק ההון אינה מובטחת.
| אפיק | הנחת תשואה שנתית | שווי משוער בגיל 18 |
| בנק – ריבית קבועה | 4% | 31,374 ₪~ |
| קופת גמל – סיכון נמוך | 4.5% | 32,826 ₪~ |
| קופת גמל – סיכון בינוני | 5.5% | 35,977 ₪~ |
| קופת גמל – סיכון גבוה | 9% | 50,162 ₪~ |
אותה קרן בדיוק, והפער בין האפיק השמרני לאפיק התנודתי מתקרב לפי שניים. זהו, בתמצית, היחס בין סיכון לתשואה.
המענקים
מעבר להפקדות החודשיות, המדינה מוסיפה מענקים – סכומים חד-פעמיים הנכנסים לחיסכון בנקודות זמן מוגדרות. ילד שנולד מ-2017 ואילך מקבל 291 ₪ בגיל 3, ו-291 ₪ נוספים בגיל בר או בת המצווה (13 לבנים, 12 לבנות). בנוסף, מי שאינו מושך את הכסף עד גיל 21 זכאי למענק נוסף בסך 582 ₪.
בגיל 18 – ההחלטה עוברת לידיים שלנו
מגיל 18 הכסף הופך נזיל, אך לא לגמרי חופשי. ניתן למשוך בארבע תחנות: בגיל 18 וחודש, 19, 20 או 21. משיכה לפני גיל 21 מחייבת אישור הורה; מגיל 21 ההחלטה עצמאית לחלוטין ואינה דורשת אישור.
מסלול ההשקעה, יש לציין, ניתן לשינוי בכל שלב – כולל מעבר בין רמות סיכון – לאורך כל חיי החיסכון.
נקודה אחת מחייבת תשומת לב מיוחדת: במשיכה מנוכה מס רווחי הון בשיעור 25% על הרווח הריאלי שצבר החיסכון. המס חל על הרווח בלבד, לא על הקרן שהופקדה.
חשוב לדעת גם מה קורה לדמי הניהול לאורך הזמן: עד גיל 21 המדינה היא שמממנת אותם. החל מגיל 21, מי שבוחר להשאיר את הכסף בחיסכון מתחיל לשאת בדמי הניהול בעצמו – ההטבה של מימון המדינה מסתיימת, והעלות עוברת במלואה לבעל החיסכון.
ולבסוף – חריג אחד שמשנה את כל התמונה. מי שאינו ממהר למשוך, ומשאיר את הכסף בקופת גמל להשקעה עד גיל הפרישה, יכול למשוך אותו כקצבה חודשית לאחר גיל 60 – וליהנות מפטור מלא ממס רווחי הון על כל הרווחים. אותו מס של 25% שנוכה במשיכה רגילה – באפיק הזה פשוט אינו קיים. זהו ההבדל בין התייחסות לחיסכון כאל סכום זמין בגיל 18, לבין התייחסות אליו כאל נכס פיננסי לטווח ארוך.
וכאן נכנס לתמונה המשתנה החזק ביותר – הזמן. הטבלה הבאה ממחישה לאן יכול להגיע חיסכון חודשי קבוע
של 116 ₪, אם נמשיך אותו באופן עצמאי הרבה מעבר לגיל 21:
המחשה: לאן יכול לצמוח חיסכון של 116 ₪ בחודש
| גיל | תשואה של 4.5% | תשואה של 5.5% | תשואה של 9% |
| 30 | 81,000 ₪~ | 106,000 ₪~ | 212,000 ₪~ |
| 40 | 137,000 ₪~ | 202,000 ₪~ | 543,000 ₪~ |
| 50 | 221,000 ₪~ | 368,000 ₪~ | 1,354,000 ₪~ |
| 60 | 347,000 ₪~ | 656,000 ₪~ | 3,341,000 ₪~ |
הדגמה חישובית בלבד, אינה נתון רשמי. בהנחת הפקדה חודשית קבועה של 116 ₪, ריבית דריבית, תשואה שנתית קבועה, ולפני מס ודמי ניהול.
אותם 116 ₪ בחודש, אותה הפקדה צנועה – וכוחו של הזמן הופך אותה לסכומים בסדר גודל אחר לחלוטין.
השורה התחתונה
בגיל 18 עומדות בפנינו מספר אפשרויות, ולכל אחת היגיון משלה: משיכה מיידית מספקת נזילות מלאה כאן ועכשיו, המתנה עד גיל 21 מוסיפה מענק של 582 ₪ ואופק זמן נוסף, הישארות באפיק ההשקעה חושפת את הכסף לתנודתיות בטווח הקצר אך גם לפוטנציאל צמיחה ארוך טווח. אלה אינן אפשרויות "נכונות" או "שגויות" – הן פונקציה של אופק הזמן, רמת הסיכון שמתאימה לנו, והשימוש שאנחנו מתכננים לעשות בכסף.
"חיסכון לכל ילד" הוא, במובן הזה, ההחלטה הפיננסית המשמעותית הראשונה שמתקבלת על שמנו ובהמשך, על ידינו. הבנת המנגנון לעומק היא מה שמפריד בין החלטה נכונה ומתאימה לבין בחירה אקראית.
ואם 116 ₪ בחודש לא נשמעים לנו סכום משמעותי – תמיד אפשר לפתוח חיסכון נוסף כזה באופן עצמאי.
מה היה קורה אילו היינו חוסכים 200 ₪ בחודש? ואולי 500? ואולי 1000?